מגש הכסף: משירי נתן אלתרמן

נתן אלתרמן

אין איש רוח ומשורר שעולמו הפנימי, כתיבתו ושיריו המופלאים, רחוקים יותר מגודל כל יריעה שהיא. ניתן רק לאמר כי הרבה מעבר לשירי ההגות של אלתרמן, מחזות הזמר, שירי ”המטאטא” וה ”לי לה לו” ,”הטור השביעי” ו״שירי מכות מצרים״, ספרי השירה הנפלאים שלו, שירי הילדים ועוד ועוד, לא השפיעה שירתו של משורר על כלל עם ישראל כפי שהשפיעה שירתו של אלתרמן על כולנו.
התקליטור הצנוע המוגש לכם עוסק בעיקר בשירים שכתב החל משנת 1934 להצגת המטאטא (פרוספריטי) דרך מספר שירים מתוך מחזות זמר (שלמה המלך ושלמי הסנדלר- באדיבות תקליטי הד ארצי) ובעיקר, מספר שירים עלומים שזו להם הפעם הראשונה על גבי פורמט מוקלט.
אין פלא בכך כי לחניהם של אלכסנדר (סשה) ארגוב ומשה וילנסקי תופסים חלק נכבד מן השירים שבתקליטור. וילנסקי ,ארגוב ואלתרמן שזרו ביחד לאורך שנים רבות את אחד מן הפרקים היותר יפים בתרבות הזמר שלנו ושיריהם שרדו וימשיכו לחלוף על פני מרחבי הזמן עד שביום מן הימים יושרו כשירי עם.

סיפורים מאחורי השירים

רצועה 3 – ”רינה” – יוסי בנאי ויונה עטרי
קולנוע ”עדן” היה הקולנוע הראשון של תל אביב הקטנה ובראשית דרכו הוצגו בו סרטים רוסיים וכך, ביום בהיר אחד הזדמן נתן אלתרמן להצגת הסרט ”החבריא”. שיר הנושא של הסרט נקרא ”לב” וכך, בהינף קולמוס לאחר ההקרנה נולד השיר ”רינה” שהצלחתו הראשונה והמיידית היתה כאשר הפקת ”תץל אביב הקטנה” עלתה על הבמה. לימים, זכה השיר למספר של גירסאות כיסוי שהמודרנית והיפה מביניהן היא זו של להקת ”אטרף”.

רצועה 11 – ”אהוי סרנדה” – אופירה גלוסקא
במכון אלתרמן באוניברסיטה נמצא כתב היד של המחזה ”אסתר המלכה” (מודפס בסטנסיל) וליד השיר ”אהוי סרנדה” נמצא בכתב יד רהוט המשפט ”יש שיר מוקלט. אך היכן הוא?” או משהו דומה לכך. בקלטת שקיבלתי באדיבות משפחתו של סשה ארגוב נמצא המענה לסוד מפיו של סשה עצמו. הסרט המקורי נמצא, ההקלטה שוחזרה וה״טרנטלה" המקסימה חזרה אל המקום הראוי לה.

רצועה 22 – ”מגש הכסף” – יהורם גאון
לאורך שנות יצירתי הלחנתי רבים משירי נתן אלתרמן אך דווקא את ”שיר השירים” של אלתרמן – ”מגש הכסף” – לא עלה בידי להלחין עד כה למרות שפעמים רבות ישבתי בוהה מול הטכסט המופלא של השיר ולא הסתייע בידי להתגבר על גדולתו. בשנת 2001 הולחן השיר (והפעם לשביעות רצוני) ובביצוע המרגש של יהורם גאון הוא חותם את התקליטור.

עוד קצת סיפורים מאחורי השירים תוכלו לקרוא בחוברת התקליטור.

נחום (נחצ׳ה) היימן, 1/2003